Bible Lexicons

כָּרַת fut. יִכְרֹת

(1)  to cut, to cut off, as part of a garment [“comp. Sanscr. Krit.”] 1 Samuel 24:5, 12 1 Samuel 24:12 the branch of a tree, Numbers 13:23, 24 Numbers 13:24 præputium, Exodus 4:25 the head, 1 Samuel 17:51, 5:4 to cut down trees, Deuteronomy 19:5; Isaiah 14:8, 44:14 Jerem. 10:3 22:7 46:23 (whence כֹּרְתֵי הָעֵצִים woodcutters, 2 Chronicles 2:9); images of false gods, Exodus 34:13; Judges 6:25, 26 Judges 6:26, 30 Judges 6:30 כָּרוּת Levit. 22:24 more fully כְּרוּת שָׁפְכָה Deuteronomy 23:2, castrated.

(2) to kill, to destroy persons, Deuteronomy 20:20; Jeremiah 11:19. Niph. and Hiph.

(3) specially כָּרַת בְּרִית; Gr. ὅρκια τέμνειν, τέμνειν σπονδὰς, to make a covenant, so used from slaying and dividing the victims, as was customary in making a covenant (see Genesis 15:18; Jeremiah 34:8, 18 Jeremiah 34:18 comp. Bochart, Hieroz. t. i. lib. 2, cap. 35; Danzii Interpres, p. 255; also Gr. σπονδὴ, libation, league, whence is spondere). Commonly construed followed by עִם and (אִתּ) אֵת with any one, Genesis 15:18; Exodus 24:8; Deuteronomy 4:23, 5:3 and so frequently; but followed by לְ

(a) where the more powerful party prescribes the terms of the covenant to the other. 2 Kings 11:4 poet. Job 31:1, בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי “I made a covenant with my eyes,” i.e. prescribed these terms to them (compare 2 Samuel 5:3; 1 Chronicles 11:3); hence used of Jehovah establishing a covenant with men, 2 Chronicles 21:7; Isaiah 55:3, 61:8 Jeremiah 32:40.

(b) where the victor concedes the benefit of peace, and a league to the vanquished. Joshua 9:6, עַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית “now grant a league to us;” verse Joshua 9:7, sq.; 1 Samuel 11:1, 1 Samuel 11:2; Exodus 23:32, 34:12, 15 Exodus 34:15; Deuteronomy 7:2.

(c) where any thing is vowed to God. Ezra 10:3, לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל־נָשִׁים וְעַתָּה נִכְרָת־בְּרִית “now then let us vow to our God to put away all the wives;” hence כָּרַת דָּבָר to vow, to promise any thing, Haggai 2:5. In all these phrases בְּרִית may also be omitted. 1 Samuel 11:2, 20:16 22:8 2 Chronicles 7:18; Isaiah 57:8, וַתִּכְרָת־לָךְ מֵהֶם “and thou hast joined with thee (some) of them in covenant;” Vulg. fœdus pepigisti cum eis. For בְּרִית there once occurs the syn. אֲמָנָה Nehemiah 10:1.

Niph.

(1) to be cut down, as a tree, Job 14:7; Isaiah 55:13. Figuratively to be cut off from one’s country, i.e. to be driven into exile, to be expelled, Zechariah 14:2.

(2) to be extirpated, destroyed, used of persons, Genesis 9:11; Psalms 37:9; Proverbs 2:22, 10:31, and so often. Thus, in the customary expression of the Mosaic law, נִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מֵעַמֶּיהָ “that soul (that person) shall be cut off from his people,” Genesis 17:14 Levit. 7:20, 21 עַמָּם, מִקֶּרֶב עַמּוֹ Levit. 17:4, Leviticus 17:9, 18:29 20:18 Numbers 15:30 מִיִּשְׂרָאֵל Exodus 12:15; Numbers 19:13 מִתּוֹךְ הַקָּהָל Numbers 19:20 מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל Exodus 12:19 and simpl. נִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא Levit. 17:14 20:17. By this phrase is meant the punishment of death in general, without any definition of the manner (never the punishment of exile, as is supposed by J. D. Michaëlis, on the Mosaic Law, v. § 237), Exodus 31:14 compare Exodus 35:2 and Numbers 15:32. [In some of the passages it appears only to signify severed from the congregation of the Lord.] Hence

(3) to perish, to fail, i.q. אָבַד. 1 Kings 2:4, לֹא־יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל “there shall not fail thee (perish unto thee) a man from off the throne of Israel;” 1 Kings 8:25, 9:5 Isaiah 48:19; Jeremiah 33:17, 18 Jeremiah 33:18, 35:19 used of a country (people) perishing through famine, Genesis 41:36 of a name, Ruth 4:10 of hope, Proverbs 23:18, 24:14 of fidelity, Jeremiah 7:28; Joshua 9:23, לֹא־יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד “there shall not fail (i.e. cease) from you a slave;” i.e. ye shall be slaves for ever. 2 Samuel 3:29.

(4) to be cut off, i.e. divided; used of the waters of Jordan, Joshua 3:13, 4:7 compare כְּרִיתוּת divorce.

(5) to be consumed as food, Numbers 11:33.

Pual כֹּרַת and כָּרַּת to be cut off, or down, Judges 6:28. Ezekiel 16:4.

Hiphil

(1) i.q. Kal No. 2, to kill, destroy men, Leviticus 17:10 nations, Joshua 23:4; Zephaniah 3:6; Ezekiel 25:7 instruments of idolatry, Leviticus 26:30.

(2) to separate, to remove, to withdraw. 1 Samuel 20:15, וְלֹא־תַכְרִית אֶת־חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי “that thou withdraw not thy mercy from my house.”

Hophal הָכְרַת to be cut off from something, followed by מִן Joel 1:9.

The derived nouns immediately follow, except כְּרִית, כְּרִיתֻת.

אֶֽכְרָת־ אֶכְר֥וֹת אֶכְרֹ֣ת אֶכְרֹ֥ת אֶכְרֹת֩ אַכְרִ֞ית אַכְרִ֤ית אַכְרִ֨ית אכרות אכרית אכרת אכרת־ בְּהִכָּרֵ֖ת בְּהַכְרִ֣ית בְּהַכְרִ֤ת בְּכָרְתִי֩ בִּכְרָת־ בהכרית בהכרת בכרת־ בכרתי הֲיִכְרֹ֣ת הִכְרִ֔יתוּ הִכְרִ֛ית הִכְרִ֥ית הִכְרַ֔תִּי הִכְרַ֣תִּי הִכְרַ֥תִּי הִכָּרֵ֧ת ׀ הַכְרִ֣ית הַכְרִיתֶֽךָ׃ הַכֹּרֵ֖ת הָכְרַ֥ת היכרת הכרית הכריתו הכריתך׃ הכרת הכרתי וְאֶכְרְתָ֤ה וְאֶכְרֹ֞ת וְהִכְרִ֙יתָה֙ וְהִכְרִ֥יתוּ וְהִכְרַתִּ֖י וְהִכְרַתִּ֖יו וְהִכְרַתִּ֙יךָ֙ וְהִכְרַתִּ֞י וְהִכְרַתִּ֣י וְהִכְרַתִּ֤י וְהִכְרַתִּ֥י וְהִכְרַתִּ֧י וְהִכְרַתִּ֨י וְהִכְרַתִּי֙ וְהִכְרַתִּי־ וְיִכְרְת֤וּ וְיִכְרְתוּ־ וְיַכְרֵ֖ת וְכָֽרְתוּ֙ וְכָר֔וּת וְכָר֨וֹת וְכָרַ֖ת וְכָרַ֤ת וְכָרַתִּ֗י וְכָרַתִּ֤י וְכָרַתִּ֨י וְכָרָ֑תָּ וְנִ֨כְרְת֔וּ וְנִכְרְת֖וּ וְנִכְרְת֛וּ וְנִכְרְת֥וּ וְנִכְרְתֶ֙נּוּ֙ וְנִכְרְתָ֖ה וְנִכְרְתָ֛ה וְנִכְרְתָ֞ה וְנִכְרְתָ֥ה וְנִכְרְתָה֙ וְנִכְרַ֖ת וְנִכְרַ֖תָּ וְנִכְרַ֛ת וְנִכְרַת֙ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה וַֽיִּכְרְת֞וּ וַֽיִּכְרְתוּ֙ וַיִּכְרְת֥וּ וַיִּכְרְת֧וּ וַיִּכְרְת֨וּ וַיִּכְרְתֻ֧הוּ וַיִּכְרָת־ וַיִּכְרֹ֖ת וַיִּכְרֹ֛ת וַיִּכְרֹ֣ת וַיִּכְרֹ֤ת וַיִּכְרֹ֥ת וַיִּכְרֹ֧ת וַיִּכְרֹ֨ת וַיִּכְרֹת֙ וַיִּכְרֹת֩ וַיַּכְרֵ֤ת וַיַּכְרֵ֨ת וַתִּכְרְת֤וּ וַתִּכְרָת־ וַתִּכְרֹת֙ וָאַכְרִ֥ית וָאַכְרִ֥תָה וּכְר֥וּת וּלְהַכְרִ֖ית וּלְהַכְרִ֥ית ואכרית ואכרת ואכרתה והכריתה והכריתו והכרתי והכרתי־ והכרתיו והכרתיך ויכרת ויכרת־ ויכרתהו ויכרתו ויכרתו־ וכרות וכרת וכרתו וכרתי ולהכרית ונכריתנה ונכרת ונכרתה ונכרתו ונכרתנו ותכרת ותכרת־ ותכרתו יִ֭כָּרֵת יִכְרֹ֔תוּ יִכְרֹֽתוּ׃ יִכָּ֣רֵת֔וּן יִכָּֽרֶת־ יִכָּרְת֖וּ יִכָּרֵ֑ת יִכָּרֵ֑תוּ יִכָּרֵ֖ת יִכָּרֵ֣ת יִכָּרֵ֤ת יִכָּרֵ֥ת יִכָּרֵ֧ת יִכָּרֵ֨ת יִכָּרֵֽת׃ יִכָּרֵֽתוּ׃ יִכָּרֵת֑וּן יַכְרִ֛ית יַכְרִ֞ית יַכְרִית֩ יַכְרֵ֣ת יַכְרֵ֨ת יכרית יכרת יכרת־ יכרת׃ יכרתו יכרתו׃ יכרתון כְּרָת֔וֹ כְּרָת־ כְּרֹת֩ כְּרֻתוֹת֙ כִּרְת֣וּ כִּרְת֤וּ כִּרְתוּ־ כָּ֭רַת כָּרְת֖וּ כָּרְת֣וּ כָּרְת֤וּ כָּרְת֥וּ כָּרְתָ֤ה כָּרַ֔ת כָּרַ֖ת כָּרַ֖תִּי כָּרַ֗תִּי כָּרַ֙תִּי֙ כָּרַ֣ת כָּרַ֣תִּֽי כָּרַ֣תִּי כָּרַ֤ת כָּרַ֤תְנֽוּ כָּרַ֤תִּֽי כָּרַ֤תִּי כָּרַ֥ת כָּרַ֥תִּי כָּרַ֧ת כָּרַ֧תִּי כָּרַת֙ כָּרֹ֣ת כָרַ֖ת כָרַּ֣ת כֹּרְתִ֥ים כֹּרְתֵ֖י כֹּרֵ֣ת כֹּרֵ֥ת כֹּרֵת֙ כֹּרָ֑תָה כרת כרת־ כרתה כרתו כרתו־ כרתות כרתי כרתים כרתנו לְֽכֹרְתֵ֣י ׀ לְהַכְרִ֑ית לְהַכְרִ֖ית לְהַכְרִ֤ית לְהַכְרִ֥ית לְהַכְרִ֨ית לְהַכְרִית֔וֹ לְהַכְרִית֙ לְךָ֥ לִכְר֖וֹת לִכְר֣וֹת לִכְרָת־ לִכְרֹ֛ת לִכְרֹ֣ת להכרית להכריתו לך לכרות לכרת לכרת־ לכרתי נִֽכְרָת־ נִכְרְת֖וּ נִכְרְת֜וּ נִכְרְתָ֥ה נִכְרַ֖ת נִכְרָ֑ת נִכְרָ֑תוּ נִכְרָֽתָה׃ נִכְרָֽת׃ נִכְרֹ֨ת נַכְרִ֖ית נכרית נכרת נכרת־ נכרת׃ נכרתה נכרתה׃ נכרתו תִּכְרֹ֤ת תִּכְרֹ֥ת תִּכְרֹֽת׃ תִּכְרֹתֽוּן׃ תִּכָּרֵ֛ת תִּכָּרֵֽת׃ תִכְרְת֤וּ תִכְרֹ֑ת תִכְרֹ֥ת תִכָּרֵ֥ת תִכָּרֵֽת׃ תַּכְרִ֕יתוּ תַּכְרִ֥ית תַּכְרִיתֵ֣ךְ תַכְרִ֧ת תכרית תכריתו תכריתך תכרת תכרת׃ תכרתו תכרתון׃ ’aḵ·rîṯ ’aḵrîṯ ’eḵ·rāṯ- ’eḵ·rō·wṯ ’eḵ·rōṯ ’eḵrāṯ- ’eḵrōṯ ’eḵrōwṯ achRit bə·haḵ·riṯ bə·haḵ·rîṯ bə·hik·kā·rêṯ bə·ḵā·rə·ṯî bechareTi behachRit bəhaḵriṯ bəhaḵrîṯ behikkaRet bəhikkārêṯ bəḵārəṯî bichrot biḵ·rāṯ- biḵrāṯ- chaRat charRat echrot hā·ḵə·raṯ hă·yiḵ·rōṯ hacheRat hachRit hachriTecha hak·kō·rêṯ haḵ·rî·ṯe·ḵā haḵ·rîṯ hāḵəraṯ hakkoRet hakkōrêṯ haḵrîṯ haḵrîṯeḵā hayichRot hăyiḵrōṯ hichRatti hichRit hichRitu hik·kā·rêṯ hiḵ·rat·tî hiḵ·rî·ṯū hiḵ·rîṯ hikkaRet hikkārêṯ hiḵrattî hiḵrîṯ hiḵrîṯū kā·raṯ ḵā·raṯ kā·raṯ·nū kā·rat·tî kā·rə·ṯāh kā·rə·ṯū kā·rōṯ ḵār·raṯ kaRat kāraṯ ḵāraṯ kaRatnu kāraṯnū kaRatti kārattî kareTah kārəṯāh kareTu kārəṯū kaRot kārōṯ ḵārraṯ kə·rā·ṯōw kə·rāṯ- kə·rōṯ kə·ru·ṯō·wṯ kərāṯ- keraTo kərāṯōw kerot kərōṯ kerutOt kəruṯōwṯ kir·ṯū kir·ṯū- kirtu kirṯū kirṯū- kō·rā·ṯāh kō·rə·ṯê kō·rə·ṯîm kō·rêṯ koRatah kōrāṯāh koRet kōrêṯ kōrəṯê koreTei koreTim kōrəṯîm lə·haḵ·rî·ṯōw lə·haḵ·rîṯ lə·ḵā lə·ḵō·rə·ṯê leCha lechoreTei lehachRit lehachriTo ləhaḵrîṯ ləhaḵrîṯōw ləḵā ləḵōrəṯê lichRot liḵ·rāṯ- liḵ·rō·wṯ liḵ·rōṯ liḵrāṯ- liḵrōṯ liḵrōwṯ nachRit naḵ·rîṯ naḵrîṯ nichRat nichRatah nichRatu nichreTah nichreTu nichRot niḵ·rā·ṯāh niḵ·rā·ṯū niḵ·raṯ niḵ·rāṯ niḵ·rāṯ- niḵ·rə·ṯāh niḵ·rə·ṯū niḵ·rōṯ niḵraṯ niḵrāṯ niḵrāṯ- niḵrāṯāh niḵrāṯū niḵrəṯāh niḵrəṯū niḵrōṯ tachRit tachriTech tachRitu taḵ·rî·ṯêḵ taḵ·rî·ṯū taḵ·rîṯ ṯaḵ·riṯ taḵrîṯ ṯaḵriṯ taḵrîṯêḵ taḵrîṯū tichreTu tichRot tichroTun tik·kā·rêṯ ṯik·kā·rêṯ ṯiḵ·rə·ṯū tiḵ·rō·ṯūn tiḵ·rōṯ ṯiḵ·rōṯ tikkaRet tikkārêṯ ṯikkārêṯ ṯiḵrəṯū tiḵrōṯ ṯiḵrōṯ tiḵrōṯūn ū·ḵə·rūṯ ū·lə·haḵ·rîṯ ucheRut ūḵərūṯ ulehachRit ūləhaḵrîṯ vaachRit vaachRitah vaiyachRet vaiyichreTu vaiyichreTuhu vaiyichRot vattichreTu vattichRot vechaRat vechaRata vecharatTi vechareTu vechaRot vechaRut veechreTah veechRot vehichratTi vehichratTicha vehichratTiv vehichRitah vehichRitu venachriTennah venichRat venichRata venichreTah venichreTennu venichreTu veyachRet veyichreTu wā’aḵrîṯ wā’aḵriṯāh wā·’aḵ·ri·ṯāh wā·’aḵ·rîṯ wat·tiḵ·rāṯ- wat·tiḵ·rə·ṯū wat·tiḵ·rōṯ wattiḵrāṯ- wattiḵrəṯū wattiḵrōṯ way·yaḵ·rêṯ way·yiḵ·rāṯ- way·yiḵ·rə·ṯū way·yiḵ·rə·ṯu·hū way·yiḵ·rōṯ wayyaḵrêṯ wayyiḵrāṯ- wayyiḵrəṯū wayyiḵrəṯuhū wayyiḵrōṯ wə’eḵrəṯāh wə’eḵrōṯ wə·’eḵ·rə·ṯāh wə·’eḵ·rōṯ wə·hiḵ·rat·tî wə·hiḵ·rat·tî- wə·hiḵ·rat·tî·ḵā wə·hiḵ·rat·tîw wə·hiḵ·rî·ṯāh wə·hiḵ·rî·ṯū wə·ḵā·rā·tā wə·ḵā·raṯ wə·ḵā·rat·tî wə·ḵā·rə·ṯū wə·ḵā·rō·wṯ wə·ḵā·rūṯ wə·naḵ·rî·ṯen·nāh wə·niḵ·ra·tā wə·niḵ·raṯ wə·niḵ·rə·ṯāh wə·niḵ·rə·ṯen·nū wə·niḵ·rə·ṯū wə·yaḵ·rêṯ wə·yiḵ·rə·ṯū wə·yiḵ·rə·ṯū- wəhiḵrattî wəhiḵrattî- wəhiḵrattîḵā wəhiḵrattîw wəhiḵrîṯāh wəhiḵrîṯū wəḵāraṯ wəḵārātā wəḵārattî wəḵārəṯū wəḵārōwṯ wəḵārūṯ wənaḵrîṯennāh wəniḵraṯ wəniḵratā wəniḵrəṯāh wəniḵrəṯennū wəniḵrəṯū wəyaḵrêṯ wəyiḵrəṯū wəyiḵrəṯū- yachRet yachRit yaḵ·rêṯ yaḵ·rîṯ yaḵrêṯ yaḵrîṯ yichRotu yik·kā·rê·ṯū yik·kā·rə·ṯū yik·kā·rê·ṯūn yik·kā·rêṯ yik·kā·reṯ- yiḵ·rō·ṯū yikkaRet yikkārêṯ yikkāreṯ- yikkaRetu yikkārêṯū yikkārəṯū yikKareTun yikkārêṯūn yiḵrōṯū