Bible Lexicons

שֶׁקֶר pl. with suff. שִׁקְרֵיהֶם Jeremiah 23:32, m.

(1) a lie. דִּבְרֵי שֶׁקֶר lying words, Exodus 5:9. עֵד שֶׁקֶר a lying witness, Deuteronomy 19:18. נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר to be perjured, Levit. 5:24 19:12. נִכָּא בַשֶּׁקֶר to prophesy false things (notreceived from God), Jeremiah 5:31, 20:6 29:9. Absol. and in the manner of an adverb, (thou hast spoken) falsely, (it is) a lie, 2 Kings 9:12; Jeremiah 37:14. Pl. lies, Psalms 101:7. Once for concr. a liar (for אִישׁ שֶׁקֶר), Proverbs 17:4.

(2) whatever deceives, fraud, vanity. Psalms 33:17, שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה i.e. they are deceived who hope for victory from cavalry. Hence לַשֶּׁקֶר in vain, 1 Samuel 25:21; Jeremiah 3:23 and שֶׁקֶר without cause, undeservedly, Psalms 38:20, 69:5 119:78, 86 Psalms 119:86.

בְּשִׁקְרֵיהֶ֖ם בְּשֶׁ֖קֶר בְשֶׁ֔קֶר בַּשֶּׁ֙קֶר֙ בַּשָּֽׁקֶר׃ בַשֶּׁ֗קֶר בשקר בשקר׃ בשקריהם הַשֶּׁ֖קֶר הַשָּׁ֑קֶר השקר וָשֶׁ֣קֶר וּבַשֶּׁ֥קֶר ובשקר ושקר לַשֶּׁ֖קֶר לַשֶּׁ֛קֶר לַשֶּׁ֣קֶר לַשֶּׁ֨קֶר לַשֶּׁקֶר֒ לַשָּׁ֑קֶר לשקר קר קרים שְׁ֭קָרִים שְׁקָרִ֑ים שְׁקָרִ֣ים שֶּׁ֖קֶר שֶׁ֑קֶר שֶׁ֓קֶר ׀ שֶׁ֔קֶר שֶׁ֖קֶר שֶׁ֗קֶר שֶׁ֙קֶר֙ שֶׁ֚קֶר שֶׁ֛קֶר שֶׁ֜קֶר שֶׁ֝֗קֶר שֶׁ֣קֶר שֶׁ֥קֶר שֶׁ֭קֶר שָּֽׁקֶר׃ שָּׁ֑קֶר שָֽׁקֶר׃ שָׁ֑קֶר שָׁ֥קֶר שקר שקר׃ שקרים baš·šā·qer baš·še·qer ḇaš·še·qer bashShaker bashSheker baššāqer baššeqer ḇaššeqer bə·še·qer ḇə·še·qer bə·šiq·rê·hem bəšeqer ḇəšeqer beSheker beshikreiHem bəšiqrêhem haš·šā·qer haš·še·qer hashShaker hashSheker haššāqer haššeqer karim ker laš·šā·qer laš·še·qer lashShaker lashsheKer laššāqer laššeqer qā·rîm qārîm qer šā·qer šāqer šə·qā·rîm še·qer šəqārîm šeqer Shaker shekaRim Sheker ū·ḇaš·še·qer ūḇaššeqer uvashSheker vaSheker vashSheker veSheker wā·še·qer wāšeqer