Bible Lexicons

סֶלַע m.

(1)  a rock, Judges 15:8, 11 Judges 15:11; 1 Samuel 23:25, etc. Metaph. God is called any one’s rock, i.e. his refuge, where he is safe from foes, Psalms 18:3, 31:4 42:10.

(2) [Selah, Sela], pr.n. Petra, the chief city of the Edomites, situated between the Dead Sea and the Ælanitic gulf, in a valley surrounded with lofty rocks, so that a very great part of the abodes were excavated in the rock. It is written with the art. הַסֶּלַע Judges 1:36; 2 Kings 14:7 poet. without it, Isaiah 16:1. See Relandi Palæstina, p. 926-951. The ruins of the ancient city still exist, called وادى موسى (the valley of Moses); see my Comm. on Isaiah, loc. cit., and Burckhardt’s Travels in Syria, etc. p. 703, seq. ed. Germ.

בְּסֶ֣לַע בַּסֶּ֔לַע בַּסֶּ֖לַע בַּסֶּ֙לַע֙ בַסֶּ֖לַע בַסֶּ֣לַע בסלע הַסְּלָעִ֑ים הַסְּלָעִ֔ים הַסְּלָעִֽים׃ הַסֶּ֔לַע הַסֶּ֖לַע הַסֶּ֗לַע הַסֶּ֛לַע הַסֶּ֣לַע הַסֶּ֤לַע הַסֶּ֥לַע הַסָּ֑לַע הַסָּֽלַע׃ הסלע הסלע׃ הסלעים הסלעים׃ וְסַלְעוֹ֙ וּבַסְּלָעִ֔ים ובסלעים וסלעו מִסֶּ֔לַע מִסֶּ֛לַע מִסָּ֑לַע מֵהַסֶּ֖לַע מהסלע מסלע סְ֝לָעִ֗ים סְלָעִ֖ים סְלָעִים֙ סֶ֖לַע סֶ֗לַע סֶ֝֗לַע סֶ֣לַע סֶ֥לַע סֶ֭לַע סֶּ֖לַע סֶֽלַע־ סַֽלְעִ֥י סַלְעִ֖י סַלְעִ֣י סַלְעִי֮ סָ֑לַע סָֽלַע׃ סלע סלע־ סלע׃ סלעי סלעים bas·se·la‘ ḇas·se·la‘ basSela bassela‘ ḇassela‘ bə·se·la‘ beSela bəsela‘ has·sā·la‘ has·se·la‘ has·sə·lā·‘îm hasSala hassāla‘ hasSela hassela‘ hassəlā‘îm hasselaIm mê·has·se·la‘ mehasSela mêhassela‘ mis·sā·la‘ mis·se·la‘ misSala missāla‘ misSela missela‘ sā·la‘ sal‘î sal·‘î Sala sāla‘ salI se·la‘ se·la‘- sə·lā·‘îm Sela sela‘ sela‘- səlā‘îm selaIm ū·ḇas·sə·lā·‘îm ūḇassəlā‘îm uvasselaIm vasSela vesalO wə·sal·‘ōw wəsal‘ōw