Read the Bible

¹ אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃² חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃³ הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃⁴ והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃⁵ וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃⁶ ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃⁷ אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃⁸ ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃⁹ ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃¹⁰ ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃¹¹ ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃¹² ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃¹³ לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

¹⁴ כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃¹⁵ ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃¹⁶ וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃¹⁷ וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃¹⁸ אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃¹⁹ ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃²⁰ ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃²¹ ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃²² ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃²³ ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃²⁴ ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃²⁵ ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃²⁶ ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃²⁷ לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃²⁸ על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃²⁹ כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃³⁰ ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

³¹ והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃³² ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃³³ והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃³⁴ אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃³⁵ כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃³⁶ ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃³⁷ וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃³⁸ ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃³⁹ ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃⁴⁰ והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃⁴¹ ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃⁴² כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃⁴³ גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃⁴⁴ וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃⁴⁵ אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃⁴⁶ וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃