Read the Bible

¹ ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃² ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃³ כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃⁴ ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃⁵ וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃⁶ ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃⁷ ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃⁸ כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃⁹ ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃¹⁰ כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃¹¹ ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃¹² ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃¹³ ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃¹⁴ ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃¹⁵ אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃¹⁶ כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃¹⁷ ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃¹⁸ ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃¹⁹ כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃²⁰ ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃²¹ ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃²² ]22-12[׃²³ כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

²⁴ ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃²⁵ כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃²⁶ והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃²⁷ ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃²⁸ ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃²⁹ ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃³⁰ ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

³¹ וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃³² ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃³³ ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃³⁴ ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃³⁵ וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃³⁶ ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃³⁷ וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃