Read the Bible

¹ ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃² ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃³ וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃⁴ ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃⁵ כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃⁶ וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃⁷ ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃⁸ כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃⁹ וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃¹⁰ וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃

¹¹ ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃¹² הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃¹³ וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃¹⁴ ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃¹⁵ ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃¹⁶ ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃¹⁷ ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃¹⁸ ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃

¹⁹ ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃²⁰ ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃²¹ בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃²² ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃²³ ואשרי אשר לא יכשל בי׃²⁴ ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃²⁵ ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃²⁶ ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃²⁷ זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃²⁸ כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃²⁹ וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃³⁰ אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃³¹ ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃³² דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃³³ כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃³⁴ ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃³⁵ ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃

³⁶ ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃³⁷ והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃³⁸ ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃³⁹ וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃⁴⁰ ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃⁴¹ שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃⁴² ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃⁴³ ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃⁴⁴ ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃⁴⁵ נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃⁴⁶ בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃⁴⁷ לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃⁴⁸ ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃⁴⁹ ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃⁵⁰ ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃