Read the Bible

¹ ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃² ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃³ ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃⁴ טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃⁵ ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃⁶ ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃⁷ ויענו לא ידענו מאין׃⁸ ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

⁹ ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃¹⁰ ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃¹¹ ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃¹² ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃¹³ ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃¹⁴ וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃¹⁵ ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃¹⁶ יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃¹⁷ ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃¹⁸ כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃¹⁹ ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃

²⁰ ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃²¹ וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃²² המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃²³ ויכר את נכליהם ויאמר להם׃²⁴ מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃²⁵ ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃²⁶ ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃

²⁷ ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃²⁸ מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃²⁹ והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃³⁰ ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃³¹ ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃³² ובאחרונה מתה גם האשה׃³³ והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃³⁴ ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃³⁵ והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃³⁶ כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃³⁷ וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃³⁸ והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃

³⁹ ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃⁴⁰ ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃⁴¹ ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃⁴² והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃⁴³ עד אשית איביך הדם לרגליך׃⁴⁴ הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃⁴⁵ ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃⁴⁶ הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃⁴⁷ הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃