Read the Bible

¹ ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃² ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃³ לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃⁴ אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃⁵ ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃⁶ והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃⁷ ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃⁸ וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃⁹ ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃¹⁰ וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃¹¹ אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃¹² אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃¹³ אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃¹⁴ אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃¹⁵ ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃¹⁶ השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

¹⁷ וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃¹⁸ ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃¹⁹ הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃²⁰ אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃²¹ בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃²² הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃²³ ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃²⁴ כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

²⁵ והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃²⁶ ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃²⁷ ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃²⁸ ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃²⁹ והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃³⁰ ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃³¹ ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃³² וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃³³ ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃³⁴ ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃³⁵ ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃³⁶ ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃³⁷ ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

³⁸ ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃³⁹ ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃⁴⁰ ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃⁴¹ ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃⁴² אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃