Read the Bible

¹ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃² כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃³ ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃⁴ לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃⁵ לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃⁶ קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃⁷ אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃⁸ וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃⁹ ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

¹⁰ והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃¹¹ ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃¹² ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃¹³ והוא אשה בבתוליה יקח׃¹⁴ אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃¹⁵ ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃

¹⁶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃¹⁷ דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃¹⁸ כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃¹⁹ או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃²⁰ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃²¹ כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃²² לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃²³ אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃²⁴ וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃