Read the Bible

¹ ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃² היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃³ ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃⁴ וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃⁵ וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃⁶ ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃⁷ מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃⁸ ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃⁹ ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃¹⁰ אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃¹¹ כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃¹² ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃¹³ וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃¹⁴ אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃¹⁵ ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃¹⁶ ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

¹⁷ ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃¹⁸ ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃¹⁹ ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃²⁰ ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃²¹ ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃²² וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃²³ ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃²⁴ ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃²⁵ ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃²⁶ וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃²⁷ ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃²⁸ ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃²⁹ היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃³⁰ וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃³¹ והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃³² ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

³³ ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃³⁴ ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃³⁵ ויבך ישוע׃³⁶ ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃³⁷ ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃³⁸ ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃³⁹ ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃⁴⁰ ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃⁴¹ וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃⁴² ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃⁴³ ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃⁴⁴ ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

⁴⁵ ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃⁴⁶ ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃⁴⁷ אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃⁴⁸ אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃⁴⁹ ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃⁵⁰ אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃⁵¹ וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃⁵² ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃⁵³ ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃⁵⁴ על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃⁵⁵ ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃⁵⁶ ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃⁵⁷ והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃