Read the Bible

¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃² בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃³ הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃⁴ בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃⁵ ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃⁶ לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃⁷ לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃⁸ לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃⁹ האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃¹⁰ מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

¹¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃¹² בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃¹³ בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃¹⁴ את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃¹⁵ תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃¹⁶ ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃¹⁷ גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃¹⁸ מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃¹⁹ כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃

²⁰ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃²¹ בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃²² ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃²³ ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃²⁴ ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃²⁵ כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃²⁶ וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃