Read the Bible

¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃² בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃³ ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃⁴ והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃⁵ לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃⁶ לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל׃⁷ ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃⁸ ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃⁹ בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃¹⁰ אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃¹¹ אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃¹² והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ׃¹³ ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות׃¹⁴ וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם׃¹⁵ וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃¹⁶ והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃

¹⁷ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃¹⁸ בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃¹⁹ ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃²⁰ והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃

²¹ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃²² בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃²³ לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃²⁴ כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃²⁵ כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃²⁶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃²⁷ בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃²⁸ לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃